הנס הפרטי שלי

הנס הפרטי שלי

8.12.21
״בבקשה, תביאו לי את הטלפון שלי, אני לא מוצא אותו״ אמרתי בערפול חושים תוך כדי כאבים עזים בגב בבית החולים הדסה עין כרם. 
״אני אחפש לך אותו, זה היה במכנס שלך או במעיל?״ שאל סהר בנחמדות האופיינית לו. 
״אני לא זוכר״ השתנקתי. ״הבגדים שלי פה למטה״  הצבעתי לסל שהיה מתחת למיטה שלי בבית החולים.
״משה חי, אני לא מוצא אותו, אולי זה נשאר ברכב שפינו אתכם״ השיב סהר. 
״נעלם לי הטלפון״ חשבתי כאשר על ראשי יש תחבושות לרב כדי לעצור את הדימום. 
אמרו לי שכל המושב האחורי ברכב פשוט יצא מהמקום ונמחץ עלי, מצאו אותי מדמם מחוסר הכרה בין הפח של הרכב למטה למושב האחורי שהיה עלי.  
סהר וליאור ניקו לי במטלית לחה את כל הדם שהיה לי על הפנים ולאחר מכן עברתי סדרת צילומים מתישה עד הבוקר, וכמובן גם תפרים התווספו לחוויה. 
…    
תמיד אני משתדל לומר לכל מי שאני נוסע איתו לנסוע בזהירות, אנשים לפעמים צריכים תזכורת כמה שנייה של חוסר שימת לב על הכביש לתמרור עצור או לאדום ברמזור יכולה לשנות חיים לגמרי או אפילו לסיימם. 
בכתיבת שורות אלו אני נע בחוסר נוחות מכאבים עזים בגב התחתון שלי היות ולפני שבועיים עברנו תאונה קשה מאוד, התברר לנו מאוחר יותר שבאמת ניצלנו בנס כי מתאונות כאלו בדרך כלל לא יוצאים עם פציעות קלות אם בכלל יוצאים… 
אני חייב את תודתי העמוקה לאלו שחילצו אותי מהרכב כי איבדתי את ההכרה ורגעים לפני שמצאו אותי ברכב המעוך ומשכו אותי משם הרכב התחיל לעלות בלהבות. מאוחר יותר שהראו לי את התמונות הבנתי שיכולתי להפוך לא לחתיכת בשר על האש אלא לפחם. ובמקום זה יצאתי מכל הסיפור הזה עם תפרים במצח ומכות יבשות. אבל כואבות מאוד כמו סכינים בגב התחתון. הייתי מושבת בבית במשך שלושה שבועות, בקושי הולך, בקושי מתלבש, כל הזמן עם פיג'מה אבל לפחות מנצל את הזמן לכתיבת תוכן מעצים. 
אז מה קרה בדיוק על הכביש? את זה אפילו אני לא ידעתי אלא רק אחרי שבועיים מאז שזה קרה, והאמת שזה לא כזה היה משנה לי מי נכנס במי או מי היה ״האשם״ כביכול, כי כמו שאנשי בעלי אמונה יודעים שכולנו בעצם שליחים של הבורא, ואם אנחנו היינו אמורים לעבור תאונה היינו עוברים אותה, ומה שעלינו מוטל לעשות זה תמיד להיזהר ולהישמר ממקרים כאלו כמו שנאמר בספר דברים ״ונשמרתם מאוד לנפשותיכם״, אבל המקרה כבר קרה אז מה שנותר לי לעשות זה לקבל את זה באהבה גמורה בידיעה ברורה שזה הכי טוב בשבילי, לפעמים אנחנו כמו אותו ילד קטן שמקבל טיפול רפואי מעט כואב והוא בוכה וצורח על הוריו שמחזיקים אותו בחוזקה שלא יזוז, ככה אפשר לומר שגם אנחנו לא מבינים תמיד מה טוב בדיוק באירועים שבורא עולם מציב לפנינו…
אנחנו תמיד צריכים לזכור שהבחירה לצמוח מתוך הכאב והקושי תמיד נמצאת בידיים שלנו! 
אז איך אני בחרתי לנתב את הכאבים העזים שהיו לי לעשייה מבורכת? במה זה תרם לי כל הסיפור הזה? אני יותר מאשמח לשתף אתכם בזה. 
בשבוע הראשון לא עשיתי כלום מלבד לנוח כמה שיותר, הנחתי תפילין, אמרתי קריאת שמע, וזהו. הכאבים שהיו לי לא אפשרו לי לעשות משהו כי בקושי לחשוב יכולתי. 
בשבוע השני בקשתי מהחברים שלי לבוא לבקר אותי, אני סדרתי מעט את הבית והזמנתי פיצות  והם באו בשמחה והביאו איתם שמפנייה ועוגת שוקולד, היה לי מאוד מרגש לראות את האנשים שאני כל כך אוהב נמצאים לידי וזה חיזק אותי. 
אבל עדיין כאב לי כמו שלא כאב לי בחיים, גם ההליכה שלי הייתה עקומה וצולעת (מהכאבים ללכת ישר) וגם הפנים שלי היו נפוחות – הייתי נראה כמו תרנגול מרוט נוצות. 
במשך כל הזמן הזה בבית לבד, חיזקה אותי הידיעה הברורה שכל כאב וכאב מכפר לי על העוונות, כמו שכתוב בספר ״שערי קדושה״ ׳היסורים מכפרים הם כל מיני יסורים, ועד היכן תכליתם? עד אפילו שנהפך לו חלוקו וטורח להפכה כדי ללובשה, וכן אם הטיל ידו בכיס להוציא שני דינרים ועלה אחד וצריך להטיל ידו פעם שניה׳ – אדם שלבש את החולצה שלו הפוך והפך אותה ולבש בחזרה או אדם שבכיסו יש מטבעות ורצה שני מטבעות והוציא בטעות אחד – כל אלו נחשבים ייסורים המכפרים על העוונות! אז חשבתי לעצמי  שכל שכן וקל וחומר הייסורים והכאבים שיש לי בגב התחתון ללא הפסקה שבלילות במקום להירדם בקלות אני שוכב ער שעתיים לפחות עד שאני נרדם או מתלבש באטיות כמו זקן בן 90 כדי שפחות יכאב. 
הרגשתי שמטהרים אותי משמיים לטובתי הנצחית וזה חיזק אותי, עוד דבר ששמתי לב שמאוד עזר לי להתמודד עם הכאב הנורא זה לחייך חיוך גדול דווקא מתי שהכי כואב, זה הפך את הכאבים לנסבלים יותר וכואבים פחות. 
ובכל רגע ורגע שהכאב היה מורגש כסכינים דוקרים הודיתי לבורא עולם מכל הלב וגם פרץ של הודיה יצאה לי מתוך הנשמה לשמי מרומים כי ידעתי את אשר כתוב בספר משלי של שלמה המלך ״כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה׳ יוֹכִיחַ וּכְאָב אֶת בֵּן יִרְצֶה״ (ג, יב) – את האדם האהוב על ה׳ אותו הוא מייסר, בדומה לאב המעניש את בנו מאהבתו אליו. 
אנשים לא יודעים מה הם מפסידים כשהם לא משקיעים מספיק בטיפוח הקשר שלהם עם בוראם, אני יכול לומר שזה אחד הדברים החשובים לי ביותר עלי אדמות כי לא משנה כמה לאדם יש אוהבים כאן בעולם בסופו של דבר הוא יחזור לבורא עולם, ושם בעולם הבא, הקשר הזה חשוב ונצרך יותר מכל דבר שקיים. 
ובזכות הקשר העמוק הזה לא משנה כמה כאב הגוף שלי חש, בחרתי להתמקד באהבת הבורא העצומה שיש לו אליי במקום בכאבים וזה אחד הדברים שסייעו לי ממש יותר ממשככי הכאבים החזקים שלא הועילו לי בכלל.  
בשבוע השלישי הגיעו לבקר אותי סהר, ליאור, אליה וישראל, הזמנתי כמה מגשי פיצות, לבשתי חולצה חגיגית וישבנו ודיברנו על מה שקרה. 
״הייתי בחקירה במשטרה והראו לי ‏במצלמות שהיו בצומת שנסעתי באדום, הודיתי ישר בטעות שלי״ אמר ישראל בעצב ובמעט אשמה. 
״תקשיב ישראל היקר״ אמרתי לו נחרצות ״אהבתי אותך לפני התאונה ואני עדיין אוהב אותך אותו דבר ואפילו יותר! מה שהיה צריך לקרות קרה וזהו, אל תרגיש אשמה הכל בסדר״ אמרתי לו בחיוך. 
אני מאוד שמח שגיליתי במבחן האמונה הזה שבורא עולם בחן אותנו, שהאהבה שלנו אחד לשני לא נפגמה אלא להיפך רק התעצמה יותר ויותר, זה יותר משמח אותי זה ממש מילא את ליבי באושר ובאור. 
והאהבה שלי לישראל רק גברה והתעצמה מיום ליום, כמעיין המתגבר, אהבה אמיתית שלא תלויה בדבר, אהבה אשר השתרשה בליבי מהעבודה שהוא חלק מבורא עולם, חלק קטן וטוב מהבורא האינסופי. היה חשוב לי להבהיר בצורה חד משמעית לישראל שאין לי שום דבר שלילי עליו על מה שקרה ולכן הבעתי בפניו כמה הוא חשוב ויקר לי כמו אח וכמה חשוב לי שהוא יהיה שמח ויצליח בחיים. 
התאונה גרמה לי ליקר ולנצל יותר את החיים שלי לעשייה מבורכת ולהגשמה העצמית שלי, יותר מבעבר. התאונה שחררה את ליבי לחופשי ונתנה לו את הכוח להביע יותר אהבה וחמלה. 
קיבלתי ממש את החיים במתנה, ואפילו משודרגים יותר מבעבר, כל אחד יכול לצמוח חזק יותר וטוב יותר מכאב וקושי אך זה תלוי בגישה של האדם לאותם מקרים לא נעימים, האם הוא יחפש ואפילו יתאמץ כדי להפוך את ״הרע״ לטוב? או יתלונן על מר גורלו וחלילה יתרעם כלפי בוראו ויהפוך לכך לאדם יותר מר וממורמר? 
 
אני לדוגמה בחרתי להבין מכל מה שקרה שאם בורא עולם נותן לי בכל יום לב פועם זה כדי לאהוב איתו את בריותיו ואם הוא נותן לי זרועות חזקות זה כדי לחבק בו את ילדיו באהבה ואם הוא נותן לי קול נעים זה כדי לשורר לו על חסדיו ולהרעיף בכנות  יותר מחמאות לאחיי ואם הוא נותן לי ראש בריא זה כדי למצוא כף זכות על כל ילד שלו שאולי שגה. ובדרך המלך הזו אהפוך את העולם למקום טוב יותר!  
תבדקו זאת ותראו שכך הדברים עובדים; כאשר תעשו יותר טוב לעולם ולאנשים החיים סביבכם אתם תקבלו יותר שמחה ואושר, תמיד תבחרו במקום להאשים את האחר בלהבין אותו יותר, במקום להתלונן ולחפש את הרע והמסריח כמו איזה זבוב נודד תחפשו את המתוק ואת הצוף הטמונים באחר כמו דבורה הנמשכת לפרחים. 
היה ראוי ‏שאחתום מאמר זה ‏אם המשפט: ״עדיף להפסיד רגע של חיים מאשר להפסיד חיים ברגע״ אבל אני בוחר לסיים מאמר זה עם הצהרה חשובה וכנה. 
ישראל אחי היקר, תודה לך, תודה על מי שאתה, תודה שניצלת, אני מאחל לך מכל הלב את כל הטוב שבעולם הזה ושבעולם הבא, שתמיד תזכור שאתה ואני חלק קטן מבורא עולם האוהב אותנו ללא תנאי וכל עם ישראל הם בעצם אחד ומה ששומר עלינו מכל משמר זה קיום התורה ואהבת ישראל אשר טמונה לכל אחד מאיתנו בתוך הלב והנשמה.
 
 
 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

AllEscort